סיפור הקרב

​

במהלך החודש-וחצי האחרונים של השירות, אייל פיקד על צוות של סיירת הנח"ל שנשלח לאליפות צה"ל, ואימן את הכוח שלו בצורה אינטנסיבית כדי לעמוד במשימה ולנצח. בתקופה הזו, שאר חיילי הצוות של אייל התחלקו בין צוותים שונים של הסיירת אשר תפסו קו באזור כרם שלום.
אייל לא היה חלק מסבב הכוננות בגזרה, אבל בחר בכל זאת להצטרף לסבבים ביחד עם החיילים שלו.
באותה השבת של שמחת תורה אייל התנדב להחליף מפק"צ אחר, ולסגור במקומו את השבת בכרם שלום.

​

אייל הגיע למוצב ביום חמישי ה 05ֿ/10/23, שם הוצבה פלגה א' שכללה 21 לוחמים של סיירת הנח״ל.

ביום שישי בערב, במקום להגיע לארוחת החג, אייל יצא לריצת חצי-מרתון ביחד עם חברו הראל פרי, במהלכה שבר שיא אישי חדש.

​

בבוקר שבת ה 07/10/23 בשעה 05:15, כמו בכל בוקר, הלוחמים התעוררו והתארגנו ליציאה למשימת בוקר המכונה "כוננות עם שחר", והתפרסו בנקודות שונות בגזרה. אייל לא היה חלק מהמשימה הזו, אך התנדב להצטרף לצוות שעליו פיקד הסמל שלו, צ'רצ'יס.

החוליה כללה שישה לוחמים בסה״כ, ונשלחה לאנדרטת נירים ("דנגור") אשר ממקומת בין מוצב סופה לבין קיבוץ סופה.

 

כאשר החוליה הגיעה לאנדרטה, הם החנו את ההאמר בחניה של המקום, והחלו להתקדם לכיוון הספסלים, שם תכננו לעשות פק"ל קפה של בוקר.

ברגע הזה הם החלו לראות שיגורים מסיביים מאוד שנורו מכל עבר מכיוון הרצועה, וסביבם היו נפילות ופיצוצים רבים של רקטות ופצמ״רים.

תחילה הלוחמים התפזרו בשטח וחיפשו מחסה, ולאחר מספר דקות של מטח כבד הם זיהו את המיגונית הקטנה שמוצבת במקום ורצו לתוכה, כיוון שכל שטח האנדרטה  פתוח וחשוף לגמרי.
בשלב הזה, לא ידעו כי מדובר במצב חריג שתוקף את הגזרה כולה.

במהלך הירי המסיבי, עשרות רבות של מחבלים התקדמו אל עבר מוצב סופה והקיבוץ, תוך שהסתתרו בין העצים בפרדסים שמקיפים את הגזרה.

​

אייל בנקודה הזו תפס את הפיקוד, והחל לבצע טלפונים כדי לנסות לברר מה קורה בגזרה ולקרוא לתגבורת, תחת ההנחה שקיבוץ סופה והנקודה בה הוצבו הינה יעד התקיפה. הלוחמים תיארו שמהרגע הראשון אייל היה מאוד מפוקס ופרקטי, וביצע את כלל הפעולות הנדרשות ממפקד, כולל מאמצים למניעת מצבים של כניסת לוחמים להלם קרב.

 

כמה דקות לאחר מכן, עידו שני - סמג"ד הסיירת, הכריז בקשר על מלחמה כוללת באותה הקלטה מפורסמת.
שני דיווח על חדירת המחבלים לשטחי הארץ, הורה לכל לוחם להילחם בגזרתו ולפעול להגן על היישובים.

​

בשלב הזה הלוחמים החלו לקבל בקשר דיווחים על חדירות מחבלים לשטחי ישראל בנקודות שונות, והבינו שהם קרובים לגזרתם.

תחת ירי כבד של רקטות שלא פסק, אייל רץ ביחד עם דניאל בזגודוב אל ההאמר שבחנייה, והם הביאו משם נשקים וקסדות שהושארו ברכב בזמן הפריקה, וחזרו אל הכוח ששהה במיגונית. אייל עלה בקשר מול החמ״ל, עדכן על מצב הכוח ושלח נ.צ, והחל להיערך ביחד עם הכוח לניהול הלחימה. 

​​

בנקודה הזו הלוחמים החלו לשמוע סביבם קולות בערבית, וזיהו מבעד לפתח המיגונית את המחבלים. הם פתחו באש וחיסלו את המחבלים, ובכך חשפו את מיקום הכוח והחל להתנהל קרב.​

מחבלים נוספים המשיכו להגיע, והלחימה הלכה והתעצמה.  המחבלים היו עם רימונים וטילים, כאשר לאייל וללוחמים היו רק נשקים אישיים ותחמושת בסיסית, והם היו בחיסרון מספרי משמעותי.

בשעה 07:13 אייל שלח הודעת WhatsApp בקבוצת "סיירת נחל לוחמים ומפקדים", ובה כתב: "אנחנו בנירים באנדרטה בחילופי אש עם מחבלים. תגבור דחוף. מי שליד חמ״ל או משהו, יש פה הרבה מחבלים. תעבירו שאנחנו במרחב המוגן. 5 מחבלים הרוגים. יש עוד".

בשעה 07:31 אייל שלח דיווח נוסף בקבוצת "קצינים 934", ומסר: "מי שיכול להעביר לחמ״ל יחידה. אנחנו כרמל א׳ באנדרטת נירים במקלט, בדנגור. 5 מחבלים הרוגים, פצוע לכוחותינו. יש עוד מחבלים סביבנו. תעלו לתגבור אנחנו לא תופסים אף אחד".

בשעה 07:43 אייל שלח בקבוצה הזו הודעה נוספת עם בקשה להשיג תגבור, ושלח בנוסף את הנ.צ של הכוח.

​

בזמן זה, התנהלו קרבות רבים בכל הגזרה, ולוחמי הנח״ל היו כולם עסוקים בלחימה אינטנסיבית בגזרתם.

רועי צ'אפל, מ״פ עורב נח״ל, נסע ברכבו ביחד עם הקשר שלו, תומר מזרחי, וביחד עם הנהג שלו הם עברו בין מספר זירות ולחמו ביחד עם הכוחות.

לאחר שצ'אפל והצוות שלו סייעו לכוח שנתקל ביציאה ממוצב סופה הם המשיכו לאנדרטה, שם הם הותקלו ע״י מחבלים מיד עם הגעתם לאזור.
במהלך הקרב הקשה שהתנהל במקום, צ׳אפל ומזרחי נפגעו ונהרגו, תוך שלחמו בגבורה רבה עד הרגע האחרון.

​

בשלב הזה נהג הדוד של צ'אפל עלה בקשר מול כוח של העורב והזעיק אותם לתגבורת, כך שכוח נוסף של שישה לוחמים הצטרפו ללחימה במקום.

הכוח שהגיע הסיע את הדודים אל פתח המיגונית החשופה ממנה אייל והחוליה נלחמו, ומיקם אותם כך שיוכלו להיעזר בהם במסגרת הלחימה. 

​

בשלב הזה אייל פיצל את הכוח לחוליות קטנות שיפרשו בשטח אשר כותר ע"י המחבלים.

תחת ירי וחיפויים הדדיים, הם החלו להתמקם בנקודות מפתח חשובות ללחימה.

​

לאורך הקרב אייל רץ הלוך ושוב מספר פעמים בין המיגונית, שם היו פצועים, לבין הדוידים, מהם בהם היה קשר שאיתו יכל לתקשר עם הכוחות בגזרות השכנות, לעדכן במצב הלחימה, ולהבין כיצד נכון להתקדם.

​​

בסביבות השעה 08:30, בזמן שאייל עבר מהמיגונית לדוד בו שהו שני לוחמים, אייל נורה ע״י צלף ונפגע מכדור שעבר ברווח שבין הפלטות של האפוד הקרמי ונהרג במקום.

 

מיד לאחר מכן המחבלים ירו מטח של פצמ״רים על הלוחמים ששהו בנקודה והם נפצעו באורח קשה.

במקביל, בזגודוב אשר נפגע גם הוא מירי איבד את הכרתו ומת מפצעיו, ורבים מהלוחמים סבלו מפציעות ודימום.

​

לאחר מספר שעות בהם הלוחמים איבדו דם הם הבינו שהחלו להתייבש, אך לא היו להם בקבוקי מים - כולם השאירו את השלוקרים ברכבים.

הם נזכרו שאייל תמיד דאג לקחת עליו את כל הציוד הדרוש ללחימה, ואכן מצאו אצלו את השלוקר מים שלו.

הלוחמים סיפרו שבזכות המים האלו הם ניצלו, ובכך אייל הציל את חייהם פעם נוספת.

​

הלוחמים המשיכו לחסל מחבלים רבים תוך טיפול בפצועים תחת אש, ודאגו שאף מחבל לא יצליח להתקדם אל עבר הקיבוץ - המשימה העליונה מבחינתם. 

​

בהערכות שבוצעו לאחר הקרב על פי עדויות וצילומים שנאספו, הוערך שהגיעו למרחב סופה כ-70 מחבלים.

​

הלוחמים שלחמו לצד אייל סיפרו שאייל פיקד על הקרב בקור רוח, הבין מהר מאוד מה קורה בשטח וכיצד לפעול, דאג לחייליו ופעל ככל יכולתו כדי להגן על התושבים.

​

בסיום הקרבות, התברר שבזכות הקרב הארוך והקשה שלחמו כוחות הנח"ל במוצב ובאנדרטה, במהלכו המחבלים הרבים עוכבו וחוסלו, תושבי המרחב הספיקו להתמגן ולהיערך וחייהם ניצלו.